פסק-דין בתיק ת"א 4869-07

סכסוך כספי בין קרובי משפחה על רקע כספים שניתנו על ידי התובע לנתבע.

רקע

1.         התובע והנתבע הם גיסים. אשת התובע היא אחות הנתבעת.

2.         הן התובע והן הנתבע עלו לישראל מגרוזיה, אלא שהנתבע ומשפחתו עלו בשנת 1979, בעוד התובע ומשפחתו נותרו אותה עת בגרוזיה, ועלו לישראל רק בשנת 1993.

3.         אין מחלוקת בין הצדדים כי במהלך השנים 1979-1985 העביר התובע לנתבע סכומי כסף שונים שהסתכמו בסכום כולל של 321,000$ - 322,000$. כספים אלה הם כספים שנמסרו על ידי התובע לאנשים שונים שעלו מגרוזיה לישראל, והנתבע אסף כספים אלה מאותם אנשים והפקיד אותם בחשבון בנק בו ניתנה לו אפשרות להפקיד מטבע זר, כעולה חדש שעלה לישראל.

4.         במהלך השנים נעשו פעולות שונים בכספים, כגון השקעה במפעל זהב, רכישת ומכירת דירה, העברות כספים שונות ועוד, ולאחר שהתובע עלה לישראל נפגשו הצדדים לעריכת התחשבנות, אלא בעוד שהנתבע טוען כי ההתחשבנות הסתיימה באותו מועד, שנת 1994, והתובע קיבל את כל הכספים המגיעים לו באותה שנה, טוען התובע כי בשנת 1993 נערכה פגישה בין הצדדים לעריכת התחשבנות, אך לא הושגה הסכמה ביניהם.

5.         כך, לטענת התובע בכתב התביעה חייב לו הנתבע 259,000$, אך את התביעה העמיד הוא על סך 150,000$ בלבד (603,000 ש"ח), בעוד הנתבע טוען כי התובע נותר חייב לו סך של 43,000$ וכי סכום זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית משנת 1994 מסתכם ב-393,000 ש"ח. כן טוען הנתבע להתיישנות התביעה.

טענות הצדדים

טענות התובע

6.         כספי התובע ניתנו לנתבע בתנאי שיפתח חשבון מיוחד לכספי התובע וישמור עליהם במשך 25 שנה, ואז יחזיר אותם לתובע בכפוף לריבית בנקאית. הנתבע היה רשאי לקנות מכספים אלה דירה וחנות.

7.         במהלך השנים הנתבע ניהל את כספי התובע בהתאם להוראות התובע, מסר כספים לבני משפחה לפי הוראות התובע, רכש ומכר דירות עבור התובע ומסר לתובע כספים במזומן.

8.         בשנת 2001 החליט התובע לקבל את כספיו במלואם, וביקש לקבל מהנתבע דו"ח מדוייק וכן החזר יתרת כספי הפקדון, אלא שהנתבע התחמק ממתן דו"ח מדוייק והסתפק בהסברים כלליים.

9.         על-פי ניירת שצורפה על ידי התובע לתצהירו, נותר הנתבע חייב לתובע סך של 186,865$ נכון ליום 31.10.94 (מסמך יועץ המס שבתאי בר דוד מיום 23.9.02), ולפי מסמך אותו יועץ מס מיום 21.8.02, חובו של הנתבע לתובע נכון ליום 31.12.01 הסתכם בסך של 304,276$. לפי מסמך נוסף של יועץ המס הנ"ל מיום 23.9.02, יתרת החוב ליום 31.12.01 מסתכמת בסך של 152,649$.

טענות הנתבע

10.        הנתבע השקיע מאמצים רבים בגביית כספי התובע מהאנשים שהחזיקו בהם בישראל.

11.        לא סוכם עם התובע כי הנתבע יחזיק בכספים אלה למשך 25 שנה, אלא רק עד שיעלה התובע לישראל, ואז לא יצטרך עוד את שירותי הנתבע.

12.        סמוך לאחר עליית התובע לישראל בשנת 1993 נפגשו הם וערכו התחשבנות. בסיום ההתחשבנות ביקש התובע מהנתבע לקרוע את כל המסמכים שאצלו והודיע כי אף הוא יעשה זאת. שני הצדדים לחצו ידיים והתובע הבטיח לנתבע 30,000$ כבונוס על יגיעתו והוצאותיו. מעיון בתצהיר התובע התברר לנתבע כי התובע לא השמיד את המסמכים אלא שמר אצלו את הניירות.

13.        בחודש אוקטובר 1994 העביר הנתבע לתובע את יתרת הסכום המגיע לתובע בסך של כ-123,000$ מחשבון הנתבע לחשבון התובע, ולאחר מכן נסגר חשבון הבנק.

14.        אין זה נכון שבשנת 2001 פנה התובע לנתבע לקבלת דיווח או החזר כספים, שכן ההתחשבנות ביניהם הסתיימה בשנת 1994 וכל הכספים שהגיעו לתובע שולמו לו באותה שנה. במהלך השנים 1994 ועד 2000 שהה הנתבע בחו"ל, אך ביקר מספר פעמים בשנה בישראל ונפגש עם התובע, והלה לא טען כי הנתבע חייב לו כספים.